שטח מכוניות, אופניים, אופני הרים, אביזרי אופניים, מסלולי טיול, שטח, מחנאות, ניווט
רוני נאק
כמנהגי בעידן הזה מוכה הפרעת הקשב, אתחיל בסיכום. על פניו לטיגו 7 פרו של צ'רי יש הצעת ערך מצויינת. תג מחיר של כ-155 אלפי שקלים זו תמורה מצויינת לרכב פנאי בסגמנט C התחרותי. בוודאי כאשר מותגי קוריאה הדומיננטיים כבר קרובים מדי ל-200K. בטיגו 7 פרו תקבלו המון איבזור נוחות ובעיקר גדג'טים, חלקם שימושיים ומרביתם כדי לתת רושם של עושר וקדמה טכנולוגית. כך שההתרשמות הראשונה מהרכב היא בהחלט טובה. אבל…ככל שנוסעים יותר במכונית מגלים שמתחת לריפודי הפלסטיק דמויי העור והאנימציה התלת מימדית, יש רכב, אוטומוביל, שבפוליטיקה הישראלית עשירת הביטויים הצבעוניים, היה מקבל את הכינוי "לא אפוי".
צ'רי טיגו 7 פרו
מדובר אם כן ברכב פנאי מקבוצה C. בסיס הגלגלים הוא 267 ס"מ והמידות האחרות שמות את הטיגו 7 בהחלט באיזורים של השימושיות הטובה כרכב פנאי משפחתי. האורך 450 ס"מ, הרוחב, 184 ס"מ והגובה 170 ס"מ. אפילו מרווח הגחון יחסית טוב, עם 19.6 ס"מ וזה מאפשר חקירת שבילי יער מפולסים ומסודרים. מעבר לזה אי אפשר כי אין הנעה כפולה. לא חלקית ולא בכלל. חבילת המתלים כוללת תמהיל מוכר של תמוכות מקפרסון בחזית ומתלה רב-חיבורי מאחור – שילוב שנטע בי תקווה שלא לומר ציפיה לנהיגה בעולה החדשה מצ'יינה.
• מבחן דרכים טויוטה קורולה קרוס
אני לא מתכוון להרחיב על עיצוב הרכב. בשביל זה יש צילומים. תאהבו או לא, זה עליכם. האם יש בו משהו מקורי, חדשני או יוצר פארדיגמה חדשה? לא. יודעים מה, זה לגמרי בסדר בטח ובטח בקבוצת רכב הפונה לקהל יחסית שמרני. עוד נגיעה קטנה לגבי העיצוב והיא על תאורה היום ומערך ה-LED שסביב. זה בהחלט נותן לטיגו לוק מובחן בתוך נחילים של מכוניות חדשות בעלות תאורת יום LED עם לוק מובחן משלהן.
מערכת ההנעה היא סינית לכל דבר. מנוע טורבו בנזין בנפח 1.6ל' המפיק לפי היצרן 186 כ"ס ו-28 קג"מ ב-2,000 סל"ד. הכוח יורד לגלגלים קדמיים בלבד דרך תיבת הילוכים כפולת מצמדים עם 7 הילוכים ויש בורר מצבי נהיגה שלא רק שמשנה את מפת ניהול המנוע ואת נקודות העברת ההילוכים אלא גם מריץ אנימציה ומשנה את הצבע והתצוגה של לוח המחוונים הדיגיטלי שמול הנהג ואת תאורה האווירה (אם תבחרו לעשות כן). עוד מטבלת הנתונים הרשמיים נספר על תאוצה של 8.28 שניות ל-100 קמ"ש ( לא 8.29 או 8.27! שימו לב!), מהירות מירבית של 200 קמ"ש על פי היצרן וכן פליטת CO2 של 195 גק"מ שמציב את רכב הפנאי הזה בדרגת זיהום 14. רק נקודה אחת מתחת ל-15 המירבית.
רשימת אבזור הנוחות ארוכה מאד, מאד. אני ממש לא מתכוון לתת כאן רשימת מכולת מלאה של תכולתה. אספר רק שהיא מכילה פריטים רבים שתפקידם העיקרי הוא ליצור תחושת איכות ורושם טכנולוגי פרימיומי. כמו: כניסה ללא מפתח והרכב חש אותך ממרחק ונפתח. תאורת לילה המקרינה את שם הדגם על הכביש, דלת תא מטען חשמלית, פנסי LED ראשיים ומכל עבר, גג שמש פנוראמי גדול מאד, משטחי מגע לתפעול בקרת האקלים וכמובן קוקפיט דיגיטלי מלא עם תאורת אווירה בשלל גוונים (7 כמדומני) שזה גוון אחד יותר ממספר הרמקולים של מערכת השמע. למולטימדיה מסף במידה של 10 אינץ' המציע ממשק קארפליי (עם כבל) אבל לא אנדרואיד ("בינתיים לא. תוך יומיומיים יהיה עדכון תוכנה ואז יהיה"…אמר מישהו עם חולצה של צ'רי) עד אז – אין אנדרואיד.
חבילת הבטיחות כוללת פריטים מוכרים כמו 6 כריות אוויר, עוגני איזופיקס ומערכות בקרת יציבות, משיכה ואחרים גם מערכות אקטיביות מבורכות כמו בלימת חירום, תיקון סטיה מנתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, התראה על תנועה מאחור וסייען לפקקים ועוד. בסה"כ סבבה פלוס. אצלנו משרד התחבורה נותן לטיגו 7 פרו ציון בטיחות 6 מתוך 8 וזאת בשל העדר בלימה אוטומטית בנסיעה לאחור, אין ניטור עייפות לנהג ואין מערכת למניעת שכחת ילדים ברכב. מבחן NCAP עוד לא התקיימו אז אין כוכבים.
רכב המבחן "שלנו" שהגיע בגוון כחול רויאל (כמו שקוראים לקוורטר פאונדר עם צ'יז בפריז) ברמת אבזור "נובל" הבכירה-יותר עולה 156 אלפי שקלים.
נהיגה
כבר במטרים הראשונים עם המכונית מתבלט השוני מול מה שאנו מכירים ממותגי המערב. המנוע מחוספס בפעולתו והטורבו נכנס באופן מורגש ועוצמתי כפי שהכרנו לפני כעשור. צריכת הדלק המשולבת לאורך שלושת ימי המבחן הארוכים עמדה על כ-11 קילומטרים לליטר. שזה לא הכי מצטיין ומשקף גם את רמת פליטת ה-CO2 הגבוהה. תיבת ההילוכים הרובוטית עובדת לרוב די בסדר. בעיקר בנהיגה בינעירונית או כשכוונת הנהג ברורה בכיוונים של האצה או האטה. בזחילת פקקים מורגשות מעט רעידות (עדיין לא ברמה של תיבת "פאוארשיט" שקברה את פורד פוקוס בישראל) וגם בהתנעה ראשונה, כשהמיצים עדיין צוננים, התיבה אינה חלקת פעולה ומתקבלת תחושה כאילו המצמדים "נדבקים".
על כיול המתלים, קולגות שלי כבר הרחיבו ולא מעט. למרות התצורה המבטיחה, הביצוע כושל ולא מתאים להתמודד עם הכבישים השבורים והשוטרים המנמנמים (המכונים מדי פעם "פסי האטה") שגורמים למתלים פשוט לאבד את זה. אם במובן של פגיעה בנוחות ואפילו שינויי קו התקדמות בקשת מהירה אם יש גבנון בכביש. משקל ההגה לא נכון ומתקשח מדי כשהמהירות עולה ולבלמים יש תחושה עצית בדוושה וכמיהה נוגה לעוד עוצמת בלימה ונשיכה ראשונית. אם חשבתם לרדת מערד לים המלח בדרך הכיפית…שכחו מזה. הורידו קצב, פתחו חלונות ואת גג השמש, קחו פנימה שאיפה עמוקה של אוויר מדברי יבש ותהנו מהנוף.
על רמת ה-NHV אין תלונות רבות, רק קצת. רעשי רוח נוכחים כבר ב-100 קמ"ש כמו גם רעשי כביש ומערכת ההנעה בעיקר במאמץ.
בתוך העיר הגדג'טריה די מסייעת להתמקם בחלל. אם זה כדי להכנס למקום חניה צר או לראות את המכוניות שסביב בפקק. אפשר, במחי אצבע מורה, לשנות את זווית הראיה או להתמקד באחת המצלמות. מערכת נוירוטית של הפעלת איתות החירום כל אימת שמישהו מתקרב מדי מאחור – כובתה די מהר. בנוסף, לוקח קצת זמן עד שמכירים את כל מערך הדינדונים וההתראות השונות – ויש לטיגו לא מעט מאלו וגם דעה על כל דבר ובעיקר על הנהיגה שלי.
המושב האחורי מרווח למדי, בכל מימד, גם הכניסה אליו דרך דלת רחב ועם מפער גדול ונוח. גם תא המטען עם קיבולת שימושית של 475 ליטרים והגישה אליו דרך דלת תא מטען עם פתיחה חשמלית, נוחה מאד ומסמנת "V" בסעיף השימושיות של ה-SUV הזה.
סיכום 2
כששואלים אותי, ככה אאוט אוף דה בלו, "איזה אוטו הכי כדאי לי לקנות"? ומצפים גם לקבל ממני תגובה רצינית, אז המענה האוטומטי שלי הוא:"תקנה את המכונית הכי יקרה שאתה יכול להרשות לעצמך". צ'רי טיגו 7 פרו לא נופל למשבצת הזו. בנוסף, העדר צורב של מבחני ריסוק אובייקטיביים (כמו NCAP) שופכים מים צוננים על מה שעל פניו נראה כמו תמורה טובה לרכב מאובזר בעושר. חבל רק שמתחת, יש לסינים עוד פער להשלים.
