• דור שלישי לדגם
• 462 כ"ס ו-70 קג"מ
• עד 44 קילומטרים חשמליים
• טעינה משקע ביתי 8 שעות
• מחיר: 750,000 שקלים
רוני נאק
אתחיל דווקא מהפיל שבחדר. כל PHEV – או רכב היברידי נטען מהרשת – יצליח או ייכשל בהתאם לרמת הזיכוי ממסים שהוא מקבל. ובואו שלא נשלה את עצמנו – ניישר מבט למראה ונודה בעובדה שרוב המכירות של מכוניות היברידיות (וזה מאד בולט בקבוצת הפרימיום) הן מהסיבה שהטבות המס מוזילות את המוצרים או לחילופין אפשר לקבל יותר אבזור ופינוקים באותו הכסף. העניין הסביבתי למרבה הצער חשוב באמת רק למעטים.
פורשה קאיין הגיעה לשוק שנויה במחלוקת. איך יכול להיות שמותג כה מזוהה עם מכוניות ספורט נחשקות יכול בכלל לחשוב על תועבה כזו . אלא שפורשה קאיין הייתה לדגם הנמכר ביותר של היצרנית – בטח עכשיו כשכולם רוצים SUV. יצרה כזה תזרים שאפשר המשך השקעה בפיתוח הדורות הבאים של 911. אגב, פורשה היא יצרנית הרכב הרווחית ביותר בתעשייה. עם רווח ממוצע של כ-17,000 דולר ליחידה.
ורגע לפני שנכנס לעובי הקורה הנה פרט טריוויה מרתק. פורשה הייתה הראשונה ליצר רכב היברידי. כן. המכונית יוצרה בין השנים 1900 ל-1905 עם שני מנועים חשמליים, מצבר עופרת ומנוע בנזין שתפקד כגנראטור לטעינת המצבר.

החוויה
היכנסו לפורשה קאיין הייבריד החדשה ומיד תוכלו להבין שמדובר כאן ברכב שנמצא על מישור קיומי אחר. זה לא רק הסמל אלא שילוב של ריח ריפודי העור, האופן שמושבי הספורט אוחזים בגוף, המגע של העור על גלגל ההגה, אפילו משקל המתגים והמנופים. משדרים איכות וחוסן שאין במכוניות רגילות ואפילו רבות מקבוצת הפרימיום (אמיתיים או ממינוי עצמי). אני מכיר את שני הדורות הקודמים של קאיין, וגם הם לא היו מבוצעים ברמה כה גבוהה. החוויה מתחילה עוד לפני ההתנעה – עם למידה ארוכה להתמצא בנכבי התפריטים של מערכת הניהול. כמעט אבוד בין אפשרויות להגדיר, מצבע תאורת האווירה ועד לחום המושבים ומיפוי מערכת ההנעה והשלדה האקטיבית. למרבה המזל אחרי ההגדרות אפשר לשמור הכל תחת פרופיל נהג ספציפי ולחזור אליהם.

הנעה
אם הדורות הקודמים של פורשה קאיין הניפו אצבע משולשת לזיהום האוויר – עם מנועים גדולים צמאים ועתירי סוסים – הפעם הסוסים נשארו אבל כל השאר התאדה. למנוע הבנזין נפח של 3.0ל' והוא מפיק 340 כ"ס באמצעות מגדש טורבו. אליו נוסף מנוע חשמלי יחיד עם תפוקה של 136 כ"ס נוספים – ההספק המשולב עומד על 462 כ"ס ו-70 קג"מ אשר זמינים כבר מ-1000 סל"ד סופר נמוכים (ל פורשה קאיין טורבו הראשונה היו "רק" 450 סוסים). המנוע החשמלי מוזן מסוללה הנמצאת מאחור ויש לה נפח של 14.1kWh. זה מספיק בין 25 ל-44 קילומטרים של נהיגה רק על חשמלי (טווח משתנה בהתאם לאופי הנהיגה, תוואי קרקע ועוד). טעינת המצבר נעשית מעמדת טעינה – חלק מהעסקה על הרכב – או משקע ביתי רגיל עם כבל חכם המגיע עם המכונית ויאפשר טעינה משקע ביתי. טעינה מלאה משקע ביתי רגיל תארך – לפי פורשה כ-8 שעות. וכן. יש אפליקציה למובייל המתקשרת את כל זה כשאתה על הבר.
מספרים חשובים? 5.0 שניות ל-100 קמ"ש ומהירות מרבית של 253 קמ"ש.
עוד נזכיר שגם השלדה בדור הזה של פורשה קאיין חדשה לגמרי. קלה במאות קילוגרמים מקודמתה וכוללת מערכת מתלים אקטיבית עם מתלי אוויר בעלי גובה משתנה, בולמי זעזועים דינאמיים המאפשרים לבחור בין רכות לתמיכה בקצב ספורטיבי. הפלטפורמה מאפשרת שילוב של מערך בטיחות אקטיבי חדש הכולל שמירת נתיב אקטיבית, בלימת חירום אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית ועוד פיצ'רים רבים.

נהיגה
ההארה הגיעה אחרי שירדתי מכביש 531 במחלף רעננה/הרצליה. מהמחלף, כ-5 קילומטרים עד לבית, הקאיין התנהלה על חשמל בלבד. 0 זיהום אוויר, אין רעש או סירחון פליטה ועם כל הלקצ'רי של פורשה. בעצם, עם יכולת לנסוע גם מעל 100 קמ"ש רק על החשמל – אפשר להעביר שבוע שלם ביוממות בין הבית למשרד, מבלי לשרוף גרם אחד של בנזין או לפלוט מזהמים לאוויר. זה קול כמו שזה סביבתי ומתחשב. רמת ה-co2 – לפי פורשה היא בין 78 ל-72 גק"מ. קצת פחות מטויוטה פריוס או יונדאי איוניק שתיהן על 92 גק"מ.

הדרך למחלף הייתה מעניינת הרבה יותר. כי הקאיין היא ראשית כל פורשה. דינאמית וחזקה וכל כך מהירה שצריך לעשות מאמץ מודע שלא לנסוע כפול מהמהירות המותרת בכל כביש שתבחרו. אולי בגלל המומנט הרב הזמין כל הזמן, אולי בזכות בידוד רעשים ורעידות שממסך את תחושת המהירות – צריך להיות זהיר שלא לטוס בכל רגע נתון. היה לי מוזר לראות את מד הסל"ד על "0" כשמהירות תלת ספרתית מוצגת על מד המהירות. עולם חדש.
לקאיין שני מצבי ספורט. אחד למסלול והוא סופר אגרסיבי, השני מתאים יותר לנהיגה בכבישים הררים. שניהם מחדדים מאד את התגובות של המכונית ומשנים את המיפוי של מערכות ההנעה, המתלים, חלוקת הכוח ובקרות היציבות כדי לאפשר לכם – בהיעדר מילה מתאימה יותר – ליהנות מנהיגה. להתחבר לאותה מהות של פורשה ולתת בראש כמו שצריך. לזכור שאתה חי ושכנראה עבדת מאד קשה להגיע לרגע הזה. וזה שווה. ויש מצב BOOST – זמין רק ל-20 שניות שבהן כל הכוח שיש יורד לגלגלים לטובת עקיפה מהירה או כי בא לך. זה בסדר בפורשה.

בשטח
מימד נוסף ואולי לא מובן מאיליו הוא השטח. בכל זאת מדובר ב-SUV ופורשה לא וויתרה על היכולת מעבר לכביש (מרכזי ואחורי) ומתלי אוויר המרימים את מרווח הגחון לגובה של 245 מ"מ – המרחיק חלקים חשובים מסלעים ונזקים. סיבוב מהיר וזהיר בשטח באזור כרמי יוסף גילה יכולת טובה בכל דרכי העפר וגם זחילת סלעים זהירה די בכיף. כאן כדאי להיזהר שלא לקרוע צמיגי 20 אינץ' יקרים – למעט זאת אפשר לנדוד לשטח ללא חשש. במצב סלעים סיחרור הגלגלים שבאוויר מזערי וכל הדרייב-ליין נעול בדיפולט. במצבי השבילים יש מעט יותר רכות במתלים ואפשר לגהץ דרכי עפר בכיף גדול. הגחון שטוח ומוגן על ידי מיגון אירודינאמי – לא משהו שמתוכנן לחבטות בשטח – הייתי נזהר.

סיכום
רכב ההדגמה המצולם כאן עולה 750 אלפי שקלים (לפני מו"מ וצ'ופארים). זה לא מעט – אבל מצד שני מקבלים כאן המון. צריכת דלק של מכונית משפחתית קטנה – 14.5 ק"מ/ל' במבחן – איכות עילית, ביצועים מלהיבים על הכביש לצד נוחות מצוינת וגם הרחבת מעטפת עם יכולת שטח טובה. למעשה זה הפנאי פרימיום היחיד בישראל שהוא גם PHEV וגם לא פוחד להתלכלך בבוץ. וזו הקאיין הראשונה שאני באמת אוהב. לטעמי הסינרגיה המוצלחת ביותר של אופי, איכות וטכנולוגיה עם סיפור טוב, נהיגה מתגמלת ועקצוצים של אדרנלין בכל נסיעה.

עוד באיזור – אבל לא בדיוק שם:



