יום שישי , 29 מרץ 2024

מבחן אופניים: טרק רמבלפיש עלית

השלדה הזו נראתה לי מוכרת מהיכן שהוא. הייתי בטוח שכבר ראיתי אותה בעבר והאסימון נפל לי רק לנוכח מדבקת "G2" שעל זרוע המתלה. "גארי חתיכת ממזר זקן!" נזכרתי הכוונה היא לגארי פישר – מעצב האופניים, מותג עבר וגורו באופן כללי אשר לזכותו נזקפת גיאומטריית "G2" אשר פותרת את בעייתי ההיגוי העצל האופיינית לאופניים עם גלגלי 29 אינץ'. וזה קרה ב-2007 שלוש שנים לפני שענקית האופניים "טרק" קנתה את העסק – יחד עם המון ידע ופיתוח – והפכה את "גארי פישר" לתת-מותג בתוך הקבוצה.

גארי פישר הפך למותג הפרימיום של TREK והרמבלפיש נושאים את חתימתו. צילום: פז בר

עצוב-או-לא. תחליטו בעצמכם. בכל מקרה, הרמבלפיש מיועדים לרוכבים שרוצים אופניים לרכיבה אגרסיבית יותר ממה ששלדת זנב קשיח מסוגלת לתת. וטרק משלבת די הרבה טכנולוגיה – ורעיונות – כדי שהרמבלפיש יענו על הדרישה. ראשית, מהלכי המתלה ארוכים ועומדים על 120 מ"מ (לעומת 100 ו-80 מ"מ המקובלים ב-29' לשבילים), שלדת האלומיניום עבת-צינורות וכוללת את הגיאומטריה הייחודית, ראש היגוי בשני קטרים לשיפור הקשיחות, טלטל מגנזיום לחיבור המתלה האחורי,  תושבת מולחמת למעביר ההילוכים הקדמי, ובולמי זעזועים של FOX עם טכנולוגיית DRCV. כל זה כדי שתוכלו לגהץ שביל במהירות ובאותה רכיבה לדפוק ת'ראש על סלעים ולטוס בין עצים בסינגל מתפתל.

עפים רחוק, נוחתים ברכות. טרק רמבלפיש עלית יקלעו למגוון רחב של טעמים. צילום: פז בר

העברת הכוח נסמכת על סט מלא של שימאנו SLX ורק המעביר האחורי "מושך אש" ונושא תו XT בולט לעין. המעצורים מסדרת SLX וכן השיפטרים אשר מעבירים 30 הילוכים בין שלושת הפלטות בחזית לעשרת גלגלי השיניים מאחור (11-36 למי שזה חשוב). צירי הגלגלים, בשני הקצוות, עבים עם קוטר 12 מ"מ ומהווים חוליה חשובה בקשיחות של השלדה.

האיבזור ההקיפי מגיע כולו מבונטראגר וזה כולל עמוד מושב, מושב, כידון, חישוקי אלומיניום עם 38 שפיצים, צמיגים ברוחב 2.3, והידיות. FCC מספקים את הנאבות השמנות ו-FSA את ההאדסט.

מתעניינים באופנים 29' פול סספנשין? 

חייבים לענות לטלפון גם כשרוכבים על האופניים?

כל הטוב הזה, שוקל בין 13.5 ל-14.0 ק"ג, תלוי בדוושות שתבחרו לתלות עליהם. והמחיר מוציא את הרמבלפיש מהגדרת "אופני תקציב" ועומד על 14,500 שקלים.

טכנולוגיית DRCV (Dual Rate Control Valve) שיש בבולם האחורי ובמזלג – מחברת שני תאי אוויר נפרדים כדי לשנות את מאפייני הבולם תוך-כדי-פעולה. בגדול, מה שקורה הוא שעד שלב מסויים במהלך עובדים הבולמים על תא אוויר קטן (וזה טוב כדי להתמודד עם חירפוצי שביל קטנים) וכשמגיעה חבטה הגונה אשר מעמיסה עוד על הבולם, נפתח שסתום אשר מחבר תא אוויר שני ומייד גדל נפח האוויר המטפל באירוע. כך מקבלים המתלים את היכולת לטפל טוב יותר ברזולוציות העדינות של השביל, ויחד עם זאת לספוג מכה חזקה מנחיתה מגובה ולהתנגד טוב יותר לסגירת מהלך.

רעיון פשוט, ביצוע מעולה. בולם DRCV של FOX יחד עם המתלה האחורי (וזרוע מגנזיום סקסית) יוצרים מתלה אקטיבי מאד, ויעיל במורדות מסולעים או טיפוסים מייגעים. צילום: פז בר

חוצמזה יש לבולם FOX שמאחור שני מצבי פרו-פדאל, וכיוון לשיכוך ההחזרה וכמובן שסתום אוויר לניפוח תאי האוויר. המזלג גם הוא מפוקס ומוקפץ אוויר – תמצאו בו מנוף נעילה, שיכך החזרה ובקבוקים בקוטר 32 מ"מ אשר אמורים לתרום לקשיחות הנדרשת כדי לעבור את המרחק הרב יותר לנאבה של גלגל 29 אינץ'.

דיווש ראשון והרמבלפיש מרגישים גדולים וכבדים. הגלגלים הגדולים יחד עם מתלה אארוך-מהלך מרימים אותך גבוה מעל לשטח – וצריך להתרגל לתחושה. תנוחת הרכיבה הייתה לי נוחה מאד וטבעית ולאחר פרק כיול המתלים מצאתי את השלדה מאוזנת ונייטראלית. תחושת הכבדות נעלמת עם העלייה במהירות ושם, כשהקצב עולה, הרמבלפיש נמצאים בתחום המתוק שלהם. המתלים עומדים בהבטחת טרק ומגהצים כל מה שבדרכם. שילוב מוחץ של גלגלים גדולים, זרוע מתלה ארוכה ו-DRCV שמוחק את השיבושים בשביל. היה נדמה לי שהמתלה האחורי אפילו אקטיבי-מדי ולבסוף מצאתי עצמי רוכב רוב הזמן על המצב הקשה-יותר של הפרו-פדאל.

מי שמכיר אותי יודע שאני לא חובב גדול של מערכת SLX, בעיקר איני אוהב את המעביר הקדמי אשר נוטה לפשל דווקא ברגעים הקרטיים והעמוסים ביותר. כאן, הוא דווקא עבד נהדר – אולי הודות לתושבת המרותכת לשלדה וכך גם כל יתר רכיבי ההנעה – שלא החסירו פעימה בכל הקילומטרים על האופניים.

רגע האמת הגיע על הסינגל המסולע הראשון, הייתי ממש סקרן לראות מה יקרה – והאמת. לא קרה כלום. בלי דרמה – נון-איוונט – הכל גוהץ תחת ה-29 האלו באדישות. היכולת לספוג את הדברים הגדולים ולחזור למחזור פעולה שני ביעילות מרשימה מאד וגרמה לי להרגיש גיבור ולהעז לתקוף את הסלעים במהירות הולכת וגוברת. וזה נכון בעליה ולא רק למורדות. למרות המשקל – יכולת הטיפוס והאחיזה בקרקע מרשימים מאד. מצד שני, עליה ארוכה מדי והמלחמה הבלתי פוסקת בכוח המשיכה יאטו אתכם לאורך זמן.

דוחף את הפרונט. התימרון טוב יותר ביחס לאופני 20' אחרים, אבסולטית יש טובים ממנו. ובכל זאת האחיזה בחזית טובה וכך גם דיוק ההיגוי. צילום: פז בר

פחות התרשמתי מיכולת התמרון. נכון, הנכונות לפנות והאחיזה בחזית טובה מאוד במושגי 29. אבל נותרה עוד גמישות רבה במבנה – בגלגלים ובעיקר בזרוע האחורית הארוכה. בנוסף הייתי נזהר על הקרנק (זרועות ההנע) שלפעמים ילכחו סלע גבוה. זה נוכח כשמתחיל הרקע האדום להשתלט על שדה הראיה והאטרף משתלט על כל חלקת יער טובה. ובכל זאת, תוכלו לצלול לסינגל שלכם בקצב ראוי ומהיר מאד – משוחררים מהפחד שמא תחבקו עץ כשהאופניים לא רצו לפנות. זה המקום לטיפ קטן: בסינגל הפחיתו מעט את לחץ האוויר שבמזלג, עם יותר SAG (שקיעה) תתחדד זווית ההיגוי – זה עוזר.

אני חייב להודות שמאד נהניתי מהרמבלפיש. מצאתי בהם שילוב של רעב לקילומטרים ומהירות, ותאווה לסלעים ומשחקי תופסת בין העצים. מתלי FOX עם DRCV שיכנעו אותי (אגב, בעיקרון דומה משתמשים אופנועי השטח של KTM שם הוא נקרא PDS) ביכולתם הרב-גונית והגימור השקוף של השלדה פשוט מקסים. האיכות הכוללת טובה מאד וכשרוכבים – אפילו על אופני-מבחן יגיעים – מקבלת תחושת "פרימיום" האופיינית למוצר איכותי. המשקל הנושק ל-14 ק"ג עשוי להכביד על לוחמי סופשבוע והמחיר – 14,500 שקלים לא מאד ידידותי לנוכח מתחרים מקבילים. שורה תחתונה? אופנים רב-גוניים ורבי יכולת, מזמינים לרכיבה מספיק כדי שתהיו מוכנים לסבול פרצופים מהאשה רק כדי לרכב עוד שעתיים.

Check Also

בארי וכיסופים בעטיפה אחת

52 קילומטרים של כל הטוב שיש בסינגלים של הנגב המערבי. חיבור אורגני של שלושה סינגלים לשרשרת בלתי נגמרת של כיף על אופני הרים חשמליים. אפשרי בהחלט גם על אנטומיים

4 comments

  1. כרוכב על הרמבלפיש יותר משנה כשרוב הרכיבות בסינגלים שונים למדתי מספר דברים:-
    1-אני רוכב ב50%-30 יותר טוב בקטעים מסולעים וקשים בגלל הקשיחות והיציבות הכיוונית-לעומת אופני ה26 הקודמים שלי שהיו טרק פיואל טובים.
    2-האופנים קשוחים ועשויים טוב ועם כל הסינגלים אין להם תקלות.

  2. היי חברים, אחלה סקירה.
    האם אפשר לחשמל את הדגם הזה כמו האנדורו הרים באתר הזה? http://www.eway.co.il

להגיב על איתי לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

16 − 9 =